<h1>פסקי או"ז הלכ' מילה</h1>
<h2>דף מז:</h2>
אלו הן ציצין המעכבין את המילה, בשר החופה את רוב גובהה של עטרה. ולא בעינן רוב הקיפה. וסריס גוי דמיגייר א"צ להטיף ממנו דם ברית, הואיל ואין לו גובהה של עטרה. קטן המסורבל בבשר, רואין אותו כל זמן שמתקשה ונראה מהול אינו צריך לימול. ואם נראה ואינו נראה צריך למול. מל ולא פרע כאילו לא מל. וכשם שציצין מעכבין המילה כך ציצין מעכבין את הפריעה. ומשוך, אפילו נראה מהול כשמתקשה, צריך למול מדרבנן.
<h2>דף עא.</h2>
קטן שנולד כשהוא מהול צריך להטיף ממנו ברית בחול. ואם חל שמיני שלו בשבת אין מחללין עליו את השבת.
וקטן שחלצתו חמה או אפילו לא היה חום, רק שהיה חולה בכל גופו, נותנים לו שבעה ימים מעת לעת משעה שנתרפא או שחלצתו חמה. אבל היכא שאינו חולה בכל גופו אלא באבר אחד, כגון בידו או ברגלו, ממתינים לו עד שיתרפא ומלין אותו מיד.
<h2>דף עא:</h2>
הוולד שהוציא רוב ראשו, דהיינו פדחתו חוץ לפרוזדור, אפילו החזירו הוי כילוד. ומההיא שעתא מנינן לו שמונה ימים. ואם הוציא ראשו [ביום ראשון והחזירו ונולד ביום ראשון] הבא, דהיינו יום שמיני להוצאת הראש, מהלינן ליה בו ביום ואפילו בשבת. מלין על פי עד אחד. רבי מל על פי נשים. אשה שאינה מקשה ללדת ושמעה קול ולד שבבטנה שצועק ומשמשה בבטנה, והיה ראש הולד מונח בשופי כשאר ימים, ולמחרת נולד, מונין מיום לידתו. ואפילו אם היתה מקשה ואמרה "ברי לי שבשעת צעקה לא הוציא ראשו חוץ לפרוסדור" נאמנת.
אלו הן ציצין המעכבין את המילה, בשר החופה את רוב גובהה של עטרה. ולא בעינן רוב הקיפה. וסריס גוי דמיגייר א"צ להטיף ממנו דם ברית, הואיל ואין לו גובהה של עטרה. קטן המסורבל בבשר, רואין אותו כל זמן שמתקשה ונראה מהול אינו צריך לימול. ואם נראה ואינו נראה צריך למול. מל ולא פרע כאילו לא מל. וכשם שציצין מעכבין המילה כך ציצין מעכבין את הפריעה. ומשוך, אפילו נראה מהול כשמתקשה, צריך למול מדרבנן.
כל זמן שלא סילק ידיו מן המילה, חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. סילק ידיו חוזר דווקא על ציצין המעכבין. המול ימול, מכאן לב' מילות. מהלקטין את המילה.
<h2>דף עב.</h2>
לא שנא מילה בזמנה לא שנא מילה שלא בזמנה אינה אלא ביום. וכל היום כשר למילה, אלא שהזריזים מקדימין למצוות ומלין בשחרית. ובט"ב אין מלין אלא במנחה גדולה דהיינו אחר חצי היום. וביום הכיפורים מלין בין תפלת שחרית לתפלת מוסף. ובר"ה אחר שמפטירין בנביא מקמי דליתקעו בשופר.
<h2>דף פ.</h2>
בן שבעה מחללין עליו את השבת. בן שמונה אין מחללין עליו את השבת. ספק אין מחללין עליו את השבת. ואתיא בגימגום, [עי' או"ז סוף סי' ק"ג].
